ה-MVP של הקבוצה הטובה בליגה

שיקגו בולס סיימה עונה שנייה ברציפות במקום הראשון ב-NBA. העונה, למרות מכת פציעות, היא הובילה את הליגה כמעט לאורך כל הדרך. טום ת'יבודו, בשנתיים הראשונות שלו כמאמן ראשי בליגה, מוכיח שהוא אחד מהגדולים ביותר. כתבה על האיש, המאמן וקול הצפצפה.

מאת: אמיר שפירא

"אנחנו מאוד מאוד נרגשים להציג היום את טום ת'יבודו כמאמן הראשי שלנו". במילים הללו פתח גארי פורמן, מנהלה הספורטיבי של שיקגו, את מסיבת העיתונאים שבה הודיע על מינויו של ת'יבודו למשרת המאמן. אמר ולא חשב שאחרי שנתיים הקבוצה תהיה בעמדת מפתח לפלייאוף, עם עיניים הנועצות מבט לגביע האליפות. לראשונה מאז תם עידן ג'ורדן, שיקגו שוב חולמת בגדול. טום ת'יבודו, שהגיע לשיקגו מעמדת עוזר המאמן בבוסטון סלטיקס, הציב מטרות גבוהות כבר במשפטיו הראשונים באותה מסיבת עיתונאים. "לא הייתי עוזב את בוסטון אלמלא הייתי מרגיש שהבולס זו קבוצה שיכולה לקחת אליפות", אמר האיש שעוד לא אימן קבוצה אחת בליגה, אך צבר ניסיון של 21 שנים כעוזר מאמן, עשרות משחקי פלייאוף ואליפות אחת מתוקה עם הסלטיקס.

טום ת'יבודו נולד ב-17 בינואר 1958 בניו בריטיין שנמצאת בקונטיקט. לאורך השנים רכש ת'יבודו הרבה חברים. החבר הראשון הוא פיטר רובי, ששיחק לצידו בתיכון בקונטיקט. "למרבה האירונה, ת'יבודו לא הרוויח את דקות המשחק שלו בזכות הגנה גדולה, אלא כי הוא היה שחקן התקפה חכם, קבוצתי ובעל טווח קליעה גדול" אמר רובי למראיין של "CSN שיקגו", אגרי סם. במרוצת השנים יעידו אנשי כדורסל נוספים על כך שהגאונות ההגנתית של ת'יבודו מאפילה על הבנתו המעמיקה בצד ההתקפי. בסיום התיכון עזב לראשונה את ביתו בקונטיקט, והמשיך ללימודים גבוהים במכללת סיילם סטייט במסצ'וסטס. במהלך שנותיו כשחקן סיילם סטייט ווייקינגס, נבחרת המכללה, ת'יבודו נפצע בברך הימנית שלו, פציעה שסחב שנים רבות עד שעבר ניתוח רק בפגרת הקיץ האחרונה. הוא החליט לעבור את הניתוח בגלל שהכאבים גדלו והברך התנפחה. לקראת סיום העונה שעברה היה ניתן להבחין בצליעה קלה של המאמן הטרי, כעדות לכאבים שחש ברגלו. בשנתיים האחרונות שלו כשחקן המכללה קלע ת'יבודו 10.9 נקודות למשחק, ובעונתו האחרונה מונה לקפטן. אחרי ארבע שנות לימודים, ב-1981, וויתר על האפשרות לשחק ופצח בקריירת אימון כעוזר המאמן של סיילם סטייט. בתום שלוש שנים מרשימות כעוזר מאמן קיבל את משרת המאמן הראשי של המכללה הקטנה. תחת שרביטו של ת'יבודו זכתה המכללה באליפות המחוז שלה והעפילה לראשונה בתולדותיה לטורניר ה-NCAA, הבמה המרכזית של ליגת המכללות האמריקאית. חבר הילדות שלו, פיטר רובי, עקב מקרוב אחרי ההתקדמות של ת'יבודו וקרא לו בשנת 1985 לעבוד תחתיו במכללה הארוורד היוקרתית. רובי ות'יבודו חזרו לשתף פעולה, ת'יבודו חזר לעמדת עוזר המאמן. רובי, שכיום הוא מאמן האתלטיקה במכללה בבוסטון, היה עובד עם השחקנים על כושר בעוד ת'יבודו הטקטיקן היה עובד איתם על ניצול מיס מצ'ים ותפיסת עמדות מפתח על המגרש. בעבודה האינטנסיבית עם השחקנים הפך ת'יבודו לדמות מרכזית בחייהם של הסטודנטים הצעירים. אחד מאותם בחורים הפך להיות שר החינוך הנוכחי של ארה"ב – ארני דאנקן. עבור דאנקן היה ת'יבודו כמעין מנטור באותן שנים. ת'יבודו, רווק עד היום, תמיד אהב לעבוד קשה והיה נותן מזמנו בשביל אותם צעירים. השניים בילו שעות רבות על מגרש הכדורסל של הארוורד, הרבה מעבר לשעות האימונים. דאנקן, יליד שיקגו, הצטרף לרשימת החברים המתארכת של ת'יבודו, ודאג להתקשר מספר פעמים לג'רי ריינסדורף, הבעלים של שיקגו בולס, כדי לשכנע אותו למנות את ת'יבודו למאמן הקבוצה בפגרת 2010. בכך הפך דאנקן לאחד משני השושבינים בקשר של שיקגו בולס עם טום ת'יבודו. על השני אכתוב בהמשך.

עם תואר מאמן העונה

ת'יבודו היה בהארוורד ארבע שנים, במהלכן יצר קשר עם מכר נוסף – ביל מאזלמן. מאלזמן, עם ניסיון NBA, אימן באותה תקופה את אולבני פטרונס מה-CBA (מעין ליגת משנה של ה-NBA באותה תקופה). מאזלמן היה ידוע כמאמן קפדן וייסודי, ות'יבודו הצעיר יצר איתו קשר וביקש לבקר מדי פעם באימונים שלו. ת'יבודו היה נכנס לשברולט שבט שלו ונוהג 270 קילומטר לכיוון כדי להתרשם וללמוד ממאזלמן. הוא הכיר את הדרך היטב, היות שעשה אותה פעמים רבות. "זה היה המקום הראשון שבו למדתי והיכרתי כדורסל מקצועני" העיד ת'יבודו בכתבתו של טום יאנץ מה"קוראנט". ת'יבודו לא הסתפק במראה עיניים, והרבה להתייעץ ולדון עם מאזלמן על כדורסל, הן בטלפון והן באולם הספורט באולבני, לפני או אחרי האימונים. הקשר התהדק ובכך נוצרה עוד חברות שתשפיע רבות על הקריירה של ת'יבודו. בשנת 1989 הצטרפה קבוצה חדשה לליגת ה-NBA – מינסוטה טימברוולבס. ביל מאזלמן מונה למאמנה הראשון של הקבוצה, והוא בחר בטום ת'יבודו לעמדת עוזר המאמן. בכך עזב לראשונה את מסצ'וסטס, ביתו השני, אליה יחזור בעתיד, ובגדול. במשחקה הראשון בבית הפסידה מינסוטה לשיקגו בולס. בתום שנתיים לא טובות פוטר מאזלמן ות'יבודו עזב עמו. במשך כמה חודשים היה הסקאוט של סיאטל סופר סוניקס (אוקלהומה סיטי ת'אנדר כיום), אבל מהר מאוד חזר למקצוע שלו. התחנה הבאה של ת'יבודו הייתה סאן אנטוניו ספרס, שם החליף את גרג פופוביץ' כעוזר מאמן הקבוצה. פופוביץ' קיווה לרשת את לארי בראון, אבל הנהלת הספרס מינתה את מאמן הקולג' המצליח ג'רי טארקניאן. לאחר עשרים משחקים בלבד ועימות מקצועי הקשור לסוגיית הרכז, החליטה סאן אנטוניו לפטר את טארקניאן ולמנות במקומו את ג'ון לוקאס השני, לשעבר בחירת דראפט ראשונה ושחקן מצליח ב-NBA. ת'יבודו נשאר בספרס במשך שנתיים, עד 1994, בהן הגדיל את חוג החברים שלו. מי שהיה עוזר המאמן לצידו היה רון אדמס, שהמשיך ללוות את ת'יבודו במהלך הקריירה ולבסוף נבחר על-ידיו למשרת עוזר המאמן הנוכחי בשיקגו בולס. השניים, כסגניו של ג'ון לוקאס השני, הובילו את סאן אנטוניו לעונה טובה שנגמרה בהפסד בפלייאוף לפיניקס סאנס החזקה של צ'ארלס בארקלי (הפסידה בגמר לשיקגו בולס). בשנה לאחר מכן סאן אנטוניו הייתה טובה בעונה הסדירה אבל הפסידה ליוטה בסיבוב הראשון בפלייאוף, ובעקבות זאת נפרדו דרכיהן של קואץ' לוקאס והקבוצה. בשנתיים שלו בספרס ת'יבודו כבר הותיר רושם של מאמן הגנתי טוב, עם מומחיות בעבודה ההגנתית עם סנטרים. ת'יבודו ורון אדמס המשיכו עם לוקאס השני לקבוצתו הבאה – פילדלפיה סיקסרס, בה מונה לתפקיד כפול: מאמן ראשי ומנהל ספורטיבי. לוקאס לא הצליח לנהל היטב את הקבוצה, וספג ביקורות רבות על מהלכיו בשוק השחקנים ובהתנהלותו בדראפט. הקבוצה הייתה רעה וסיימה במאזנים גרועים. בסוף עונת 1995/6 התפרקה שלישיית לוקאס-ת'יבודו-אדמס.

ת'יבודו חזר לביתו השלישי, ניו יורק, כשהתמנה לעוזרו של ג'ף ואן גאנדי בניקס. ואן גאנדי, כיום אחד מחבריו הקרובים ופרשן ה-NBA של רשת ABC, מרבה להחמיא לת'יבודו. בקיץ 2010 עלה שמו של ואן גאנדי כמועמד לניו ג'רזי נטס, ובראיון לדייב דיאלסנדרו מה"סטאר לדג'ר" הוא בחר לומר את הדברים הבאים. "אני רוצה לדבר דווקא על ת'יבודו, שהיה יד ימיני בניקס. ת'יבודו כל-כך טוב במשך תקופה כה ארוכה שהוא כבר נתפס כמובן מאליו. הוא מתויג כמאמן הגנתי, והוא באמת מצויין בזה. לא טוב, מצויין! אבל הוא גם טוב מאוד התקפית. זו הסיבה שבחרתי בו לעוזר מאמן ניו יורק. יש לו רעיונות מדהימים מבחינה התקפית". ואן גאנדי המשיך להחמיא, והתייחס לתקופה המשותפת של השניים ביוסטון רוקטס: "העבודה של ת'יבודו עם יאו מינג לא זוכה לתשומת לב בגלל שיאו פצוע, אבל בעונה המלאה האחרונה שלו הוא השיג ממוצעים של MVP". ת'יבודו נשאר בניקס שבע שנים, עד 2003, ובתקופתו ניו יורק נחשבה לאחת מההגנות הטובות בליגה, כולל רצף יוצא מן הכלל של 33 משחקים ברציפות בהם הקבוצה לא ספגה מאה נקודות. בעונת 1998/9, עונה השביתה הקודמת, ניו יורק השיגה את השיג השיא שלה בארבעים השנים האחרונות, עם אליפות המזרח. בגמר ה-NBA הפסיד ת'יבודו לאקסית סאן אנטוניו. גם בתפוח הגדול השאיר ת'יבודו את חותמו הרגיל על סנטר צעיר שלומד אצלו הגנה, זה היה מרכוס קמבי. ואן גאנדי עזב את הניקס ב-2001 ובמשך שנתיים נשאר מחוץ לליגה. ב-2003 התמנה למאמן יוסטון רוקטס ופנה מיידית לת'יבודו כדי שיאייש את עמדת עוזר המאמן. ת'יבודו ודוקטרינת ההגנה נדדו לראשונה לחוף המערבי.

כעוזרו של ואן גאנדי

בארבע השנים המשותפות שלהם ברוקטס הצליחו צמד המאמנים להחזיר את הקבוצה לפלייאוף. יוסטון לא העפילה לפלייאוף בשנות האלפיים, ותחת הצמד ואן גאנדי את ת'יבודו היא העפילה שלוש פעמים בארבע עונות. הקבוצה לא הצליחה לעבור את הסיבוב הראשון. פעם אחת הפסידה לשושלת הלייקרס עם הצמד "שאקובי" ופעמיים נוספות נחלה אכזבה במשחק שביעי. ביוסטון פגש ת'יבודו לראשונה את ג'ון לוקאס השלישי, הבן של לוקאס השני שהיה הבוס שלו בסאן אנטוניו ופילדלפיה. לוקאס השלישי צורף על-ידי צוות האימון, כנראה כמחווה של ת'יבודו. רק בשנתו הרביעית תחת ת'יבודו, שהיא העונה הנוכחית, הצליח לוקאס לפרוץ ולהראות את הכישרון שלו. בסוף עונת 2006/7 פרש ג'ף ואן גאנדי ומאז הוא פרשן ברשתות אמריקאיות המסקרות את ה-NBA. ת'יבודו החליט לחזור לביתו השני במסצ'וסטס, לחיכה של בוסטון סלטיקס. למרות קריירה עשירה וארוכה, עד לתקופתו בסלטיקס ת'יבודו היה ידוע בחוגים מצומצמים סביב הליגה. שלוש השנים בסלטיקס שמו אותו במרכז הבמה, העירו עליו עם זרקור ונתנו לו את הכבוד הראוי. ת'יבודו נחשב לשר ההגנה של בוסטון, ומספיק לראות מה היה לשחקניו לומר עליו בזמן אמת. פול פירס: "הוא אחד מעוזרי המאמן המשקיעים שיצא לי להכיר. הוא נתן לנו שיטה להאמין בה כבר ביום הראשון, והצליח לגרום לנו לעבוד לפי התוכנית. אנחנו סומכים על השיטה שלו ומחוייבים לה, וזה אומר הכל". ריי אלן: "ת'יבודו הוא מאמן עם פילוסופיה. הוא מאמין שצריך להפעיל לחץ על היריבה שלך. לא רק על השחקן שעליו אתה שומר, אלא על כל שחקן שעובר לידך". קווין גארנט דיבר בקצרה - "ת'יבודו מביא תשוקה למשחק ההגנה". קדריק פרקינס, שחקן נוסף ברזומה המרשים של ת'יבס עם סנטרים צעירים, הצהיר ש"ת'יבודו זה הדבר הכי טוב שקרה לנו". ראג'ון רונדו סיכם: "אני בטוח שהוא יהיה מאמן מצויין. יש לו מערכת יחסים נפלאה עם שחקנים". ההתלהבות של כוכבי הסלטיקס לא הייתה מקרית. בעונת 2007/8 זכתה בוסטון באליפות ראשונה אחרי יותר מעשרים שנה. האליפות האחרונה של הסלטיקס עד אז הייתה ב-1985/6, בתקופת השושלת של לארי בירד והחברים. ת'יבודו זכה לקרדיט גדול בזכות העבודה ההגנתית של הסלטיקס בסדרת גמר אדירה נגד הלייקרס. כוכב הלייקרס, קובי בריאנט, ידע מי אחראי להגנת הסלטיקס. "ת'יבודו מדהים. אני מתמודד עם ההגנות שלו כבר כמה פעמים, והן קשוחות, מאוד קשוחות. כל קבוצה שלו משחקת הגנה פיזית עם אסטרטגיה מעולה", קובי הוסיף ש"יש לו יתרון לא הוגן עלי. כשהייתי בן 14 הוא עזר לי ללמוד את הבסיס. מאז יש לו 'ידע פנימי' על מה שאני אוהב לעשות במגרש, כי הוא לימד אותי את זה...".

דוק ריברס, מאמן בוסטון בשמונה השנים האחרונות, נהנה מכל רגע של שיתוף פעולה עם ת'יבודו. "הוא פנטסטי. כמות הידע שלו בלתי נתפסת" אמר עליו המאמן שהפך עם השנים לחבר קרוב. בתחילת הכתבה כתבתי שארני דאנקן הוא אחד משני השושבינים שהובילו לסיכום של שיקגו ות'יבודו. השושבין השני הוא ריברס. אחרי ההישגים עם הסלטיקס ת'יבודו החליט שהגיע הזמן להפוך למאמן ראשי. שלוש קבוצות הציעו לו חוזים: ניו אורלינס הורנטס, ניו ג'רזי נטס ושיקגו בולס. נייל האייס מה"שיקגו סאן-טיימס" דווח שת'יבודו כמעט סגר בהורנטס, אבל החליט להקשיב לעצתו של ריברס ולחתום בשיקגו.

בעל הבית של הקבוצה

בחמישה ביוני 2010 מונה טום ת'יבודו למאמנה ה-18 של שיקגו בולס. הוא הביא איתו לבולס את בראיין סקאלבריני, דמות מפתח בחדר ההלבשה בבוסטון (וכעת בשיקגו), ואת ג'ון לוקאס. העבודה ההגנתית שלו עם סנטרים צעירים ממשיכה גם כאן, כמו שג'ואקים נואה, עומר אשיק וטאג' גיבסון מעידים. למרות שנה רוייה בפציעות, שיקגו הצליחה לסיים במקום הראשון בליגה, שנה שנייה ברציפות. היא מציגה את קבוצת ריבאונד ההתקפה הטובה בליגה, רביעית בקבלת החלטות בהתקפה ושנייה בהגנה. ההגנה של שיקגו העונה היא הטובה בהיסטוריה של המועדון, והמאסטר כמובן חתום על ההישג הזה. בפברואר נבחר לאמן את נבחרת המזרח באולסטאר 2012 באורלנדו. אם יבחר למאמן העונה אז יקבע בכך הישג היסטורי, היות שאף מאמן בתולדות ה-NBA  לא זכה בתואר שנתיים ברציפות. אם לא יזכה בתואר, זה יהיה שוד לאור היום.

העמוד על טום ת'יבודו בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Tom_Thibodeau

מאמר של אגרי סם ב-"CSN שיקגו" על ת'יבודו: http://www.csnchicago.com/blog/bulls-talk/post/The-other-side-of-Tom-Thibodeau-?blockID=652524&feedID=661

טור של אבי זורנזון בגלובס על ת'יבודו: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000738711&ref=sport5

שימו לב לציטוט הבא שזורנזון מביא, הישר מפיו של ג'ף ואן גאנדי: "יום אחד שאלתי את ת'יבודו על הגנה אינדיבידואלית. הוא התחיל לפרק לפרטים את העמידה של המגן מול השחקן עם הכדור, איפה היד צריכה להיות ממוקמת, כמה אחורה אתה צריך לסגת אחרי שהשחקן עם הכדור עושה ג'אב סטפ (צעד קדימה שנועד ליצור מרווח מהמגן). הוא נתן לי דוקטורט על זה. גרם לי להרגיש רע לגבי רמת הידע שלי".