בהיעדרו של דריק רוז נופלת האחריות על שני השחקנים המנוסים של הקבוצה,
השניים שהובילו קבוצות לפלייאוף והגיעו לבולס כדי להוליך את הקבוצה להצלחות. ריפ
המילטון וקרלוס בוזר נקראים לדגל.
מאת: אמיר שפירא
אפשר לשכוח מההישגים של השניים האחרונות, מקום ראשון כבר לא יהיה.
חלומות על אליפות – רק לפנטזיונרים שמצפים לחזרה של דריק רוז. בינתיים, שיקגו
ניצבת בפני עונה קשה. רוב הפרשנים חוזים שהבולס יצליחו להעפיל לפלייאוף, אבל כמעט
כולם משערים שזה יהיה מהמקומות האחרונים במזרח. אני נזכר במכת הפציעות של הבולס בעונה
שעברה, ומקווה שאפשר לשאוב ממנה אופטימיות. דריק רוז החמיץ 27 משחקים, הבולס
הצליחו לנצח 18 מתוכם והיו במאזן של 67%. כמו קבוצת פלייאוף בכירה (בטח במזרח). יש
לציין שב-22 מתוך 27 המשחקים, רוז התלווה לפצוע אחר – ברוב המקרים ריפ המילטון.
שיקגו הצליחה לשמור על מאזן נהדר לא רק בלי רוז, אלא גם בלי שחקנים חשובים נוספים.
המפתח של ההצלחה טמון בהתאמות שת'יבודו עשה ובהתעלות של סי ג'יי ווטסון ובעיקר
ג'ון לוקאס, שקפץ על ההזדמנות בשתי ידיים. האופטימיות לקראת העונה החדשה נובעת מהמחשבה
שהפעם ת'יבודו מגיע כשהוא יודע שעליו להכין את השחקנים לעונה בלי רוז. הפעם הוא ייצור
היררכיה מסודרת ומתואמת, הוא יכין קאדר מאורגן ומאומן. סיבה נוספת היא בכך שהעונה
חוזרים לקצב משחקים רגיל ולא דחוס כמו בעונה שעברה. שיקגו הייתה הקבוצה הפצועה
ביותר בעונה שחלפה, כשלעתים אפילו שלושה שחקני רוטציה ישבו על הספסל בלבוש אזרחי.
אולי הפעם זה יהיה שונה, אולי פרט לרוז אף אחד לא יעדר לתקופה ממושכת.
 |
| הזמן שלהם להוביל (צילום: בראיין קאסלה, שיקגו טריביון) |
גם אם התקוות יתממשו, שיקגו עדיין תישאר תלויה בשני שחקנים – ריפ
המילטון וקרלוס בוזר. שני שחקני החיזוק המשמעותיים שהגיעו לעיר הרוחות בשנתיים
האחרונות. בין השניים יש קווי דמיון ושוני. את השוני בין השניים אשאיר לזמן אחר ואתמקד
בדמיון. שניהם הגיעו לבולס כמושיעים. בוזר בשלהי פגרת הקיץ המטורפת של 2010,
במסגרתה חלמו ריינסדורף ושות' על לברון ג'יימס ודוויין וייד ונאלצו להסתפק
באולסטאר מיוטה. הצפיות מבוזר היו גבוהות, והוא לא הצליח לממש אותן. הפורוורד דעך
בפלייאוף, ושיקגו לא איימה על אליפות המזרח של מיאמי. בתום סדרת גמר המזרח נגד
ההיט החליטו קברניטי הקבוצה לצרף שחקן בכיר לקו החוץ, והפעם היה זה ריצ'ארד
המילטון. ריפ היה השחקן היחיד בסגל עם ניסיון אמיתי של גמר NBA, ושיקגו בנתה על זה לשלבי הפלייאוף המאוחרים,
שלבים אליהם הקבוצה כידוע לא הגיעה. שלא באשמתו, העונה הראשונה של המילטון הייתה
מאכזבת. הקלע הנהדר מקונטיקט היה פצוע רוב העונה ולא הותיר את חותם.
המאפיין העיקרי שמקשר בין שני האולסטארים לשעבר הוא שמדובר בצ'אנס
האחרון שלהם לחזור לגדולה. המילטון יחגוג העונה יום הולדת 35, ועם עבר של יותר
מ-13 שנים בליגה הוא יתקשה להיות בורג מרכזי בקבוצת צמרת אם יחמיץ את האפשרות
להוביל את הבולס העונה. בניגוד אליו, לקרלוס בוזר יש עוד מספיק זמן בליגה, אבל
הסיטואציה שלו אולי יותר אכזרית. השמועות מארצות הברית מדברות על כך ששיקגו
מתכוונת לנצל את סעיף האמנסטי כדי להיפטר מבוזר והמחוזה המפלצתי שלו בקיץ הבא. אם
בוז' ימשיך לאכזב כמו בשנתיים האחרונות, אפשר להיות בטוחים שהחוזה הבא שלו יהיה
מצומק. סביר להניח שלא ימצא מקום בחמישייה של קבוצת פלייאוף בכירה, וכך ידרדר
השחקן ממעמד של כוכב ביוטה ועד סרח עודף."אני מחכה להזדמנות הזאת", אמר
בוזר בראיון לערוץ הטלוויזיה של הליגה. "כשאתה משחק לצד רוז, רוב העבודה שלך
היא לזוז מהדרך שלו. העונה אני מניח שנפתח עם היינריך, שהוא מנהל משחק נפלא, שחקן
חכם מאוד. חושב קודם כל על המסירה ומנהל משחק עבור השחקנים שלידו. אני חושב שיהיו
לי יותר מצבי קליעה העונה, גם לדנג ולריפ. אנחנו מצפים לנצל את ההזדמנות הזו, אבל
שלא תטעו – אנחנו כבר רוצים שרוז יחזור". העונה הקרובה תהיה "שנת
חוזה" של טאג' גיבסון. אמנם השמועות מדברות על כך שהבולס והסוכן של גיבסון
עובדים מאחורי הקלעים על חידוש החוזה, אבל כל עוד אין חתימה, השחקן יצטרך להוכיח
את עצמו על המגרש. מוסר העבודה שלו תמיד היה גבוה, והעונה הוא ישחק יותר דקות. אם
בוזר לא יציג יכולת משכנעת, יכול להיות שגיבסון ידחק אותו לספסל. אפילו ג'ואקים
נואה צפוי לתת יותר מבחינה התקפית, כמו שמשער קארים אבדול-ג'באר שעבד עם הסנטר
הצרפתי בפגרה האחרונה.
 |
| חייבים להיות מעורבים (צילום: ג'ונתן דניאל, גטי אימג'ס) |
עם כל הכבוד לנואה וגיבסון, יש לשיקגו רק שחקן פנים אחד שמסוגל ליצור
לעצמו מצבי קליעה ויכול להיות אופציה אמיתית בפוסט (גם אם רק היי פוסט). מדובר
בבוזר. עם כל הכבוד לארבעת הגארדים ששיקגו צרפה הקיץ, ולשיפור המצופה מג'ימי
באטלר, יש לבולס רק גארד אחד שמושך אש מההגנות. מדובר בהמילטון. אם שני השחקנים
הללו לא ייתנו עונה טובה יותר, שיקגו תתקשה להישאר בצמרת ותיאלץ להיאבק על המקומות
האחרונים לפלייאוף. המשמעות, במקרה הטוב, תהיה סדרת רבע גמר נגד מיאמי, ניו יורק
או בוסטון. גם עם רוז בחמישייה, יהיה לבולס קשה לנצח סדרה כזו, בטח בלי יתרון
ביתיות.
למה אפשר לצפות? בוזר צריך להיות מעורב יותר בהתקפות, אין ספק. סביר
להניח שת'יבודו יכין תרגילים מיוחדים לבוזר והמילטון, והמשחק של הבולס ישען פחות
על פיקנ'רולים ובידודים לשחקני החוץ. כמו בתקופת ההיעדרות של רוז בעונה שעברה,
נראה משחק עם הרבה חסימות ותנועה ללא כדור, משחק התקפי נהדר כשהוא עובד היטב אבל
גם מסובך ומורכב לביצוע. לא מעט תלוי ביכולת של קירק היינריך, שנמצא בירידה עקבית
בשנים האחרונות. אולי החזרה לאולם הביתי שלו תעשה לו טוב. באשר לבוזר והמילטון,
ת'יבודו אמר עליהם באימון הראשון ש"הם בכושר הרבה יותר טוב לעומת שנה
שעברה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה